אורית פוקס לפני ההגדלה

מי מאיתנו לא צופה בטלוויזיה ועיניה נחו על דוגמנית או שחקנית , לבושה בבגדי מעצבים ופנטזה על איך יראה עלייה?מי מאיתנו לא רוצה לקבל מחמאות ולדעת שהסיכוי נמוך להיתקל במישהי אחרת עם אותם פרטים ייחודים אשר נוצרו על ידי מעצב בגדים?

בנות יקרות, בארצנו היצע גדול ומגוון של מעצבי אופנה, מוכרים יותר ומוכרים פחות, אשר מעצבים ומייצרים קולקציות מיוחדות ומותאמות לטעם הקהל הישראלי ובמחירים שווים לכל נפש!בגדי המעצבים המקומיים שלנו, מושפעים מהמגמות העולמיות, אך כמעט כל אחד ואחת מהמעצבים המקומיים נותן טוויסט ואמירה אישית בתוך הקולקציה שהוא מייצר.

היתרון הרב של בגדי המעצבים המקומיים שהם מותאמים למזג האוויר ולמזג האנושי שלנו. לרוב הבדים נבחרים בקפידה ומתאימים למזג האוויר שלנו. מעצבי הבגדים המקומיים מייצרים בגדי מעצבים בסדרות קטנות, ולעיתים אף ניתן למצוא "סמפלים" ? פריטים בייצור יחידני ומשווקים אותם למגוון חנויות וירידים המתמחים בבגדי מעצבים ברחבי הארץ.מי מאיתנו לא רוצה להוסיף לארון הבגדים פריטים ייחודים אשר עוצבו על ידי מעצב אופנה מוכשר ולשלם מחיר של רשת חנויות מקומית?

הקהל הישראלי רודף מותגים ללא הרף, אנו, בנות ישראל משקיעות מאמצים רבים מדי שנה בכדי לאתר ולרכוש בגדים. שוק האופנה בישראל מתפתח מיום ליום ומרכזי הקניות המלאות בחנויות בגדים, הם ההוכחה שאנו אוהבות להתלבש. מעצבי בגדים מקומיים מקבלים השראה מהעולם כולו ומלבישים את אותנו בהתאם להווי המקומי, אין סגנון לבוש אחיד, הקולקציות משתנות מעונה לעונה ולכן מעצבים מקומיים הופכים רלוונטיים יותר מיום ליום.

מייקל ג'קסון לפני הניתוח

בתחילתו היה האינטרנט פרויקט של משרד ההגנה האמריקאי. אולם, בעקבות לחץ בינלאומי בתחילת שנות ה־90 נאלצה ארצות הברית להודיע על ויתור על שליטתה באינטרנט. למרות זאת נסוגה ארצות הברית מהכרזה זאת ביולי 2005 תוך הודעה שנסיגה זו קשורה למלחמה בטרור הבינלאומי (טענה שנדחתה בבוז על ידי מרבית הממשלות ועל ידי ארגונים בעולם האינטרנט). נסיגה זו הביאה ליוזמה להפקיע את האינטרנט מרשותה של ארצות הברית על ידי הקמת שרתי שורש נוספים (כיום 13 מ־15 שרתי העל באינטרנט נמצאים בארצות הברית).

כיום האינטרנט מנוהל בעיקר על ידי שורה של גופים בינלאומיים שמורכבים מנציגים מכל העולם בהם אנשי אקדמיה, ממשל, מסחר ואזרחים פרטיים. הבולטים שבהם הם ICANN, שאחראי על הקצאת השמות והכתובות, ISOC, שמרכז את התיאום הבין־לאומי ו־IETF, שהוא הגוף הטכני שקובע את התקנים באינטרנט. בין גופים אלו יש מערכת כפיפויות מורכבת.

במרץ 2004 הועלתה יוזמה להפקיע את השליטה מגופים אלו בשל חוסר יעילות שגילו, במיוחד ICANN, ולהעביר את השליטה לאו"ם.

במשך שנים הרשת נוהלה באופן נייטרלי - הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה. יש מדינות כגון סין, סוריה ואיראן המנצלות יכולות אלו כדי להגביל את הגישה של אזרחיהם לרשת. למרות זאת, הן אינן יכולות להגביל שרתים או משתמשים במדינות אחרות. מבנה זה מאפשר גם ניצול לרעה כדוגמת השימוש שעושים שולחי דואר הזבל באינטרנט. בשנים האחרונות התפתח ויכוח על אופיה הנייטרלי של הרשת, כאשר החברות המספקות את התשתית תובעות לעצמן זכויות יתר, ומעוניינות לגבות כסף מהאתרים הרווחיים, וזאת בטענה שהן מסבסדות את רווחיהן של חברות אלה.